די-ג'יי הל מביא לתל אביב את הביטים של ברלין

הוא עבד עם פאף דדי, הזניק יוצרים ישראלים והלייבל שלו הצית בשנות ה-90 את גל האלקטרוקלאש. עם בואו למועדון “בוטלג” בתל אביב, מסביר די־ג’יי הל למה ברלין הולכת לכיוון לא טוב

דורון חלוץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דורון חלוץ

די־ג'יי הל (DJ Hell) הוציא לפני שלושה חודשים דיסק שמיקסס עבור "טרזור", ממועדוני הטכנו החלוציים והמפורסמים בברלין שאחרי נפילת החומה, שירד מגדולתו מאז. כמו ה"טרזור", גם הל נהנה בעבר ממוניטין של חדשנות מוזיקלית שהגדירה דור ותקופה - ואז הלכה ודעכה. את עיקר פרסומו רכש החל מסוף שנות ה-90 כסנדק הראשי של האלקטרוקלאש, ז'אנר שערבב טכנו ואלקטרו עם השפעות מוזיקליות משנות ה-80 (ניו וייב, סינתפופ) ולעתים עם רוקנ'רול, זכה להצלחה אדירה תוך זמן קצר והמיט על העולם בעקבותיה תועפות חיקויים נוסחתיים עמוסי קלישאות, עד שהמאיס עצמו אפילו על בוראיו (רק לא לשכוח להקצין את המבטא האירופי, רצוי הגרמני, כשאתם ספק שרים ספק מדקלמים עד כמה אתם משתעממים מקוקאין/פורנו/תעשיית המוזיקה/אופנה).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ