אינדינגב 2013

הדרום מעולם לא נראה קרוב יותר

השינוי המרחבי שנעשה השנה באינדינגב שיקף את הרצון הטבעי והמוצדק להיהפך לפסטיבל מוזיקה גדול. למרות הופעות נהדרות, משהו בכל זאת היה חסר בו

בן שלו
בן שלו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בן שלו
בן שלו

בפרפראזה על האמרה שמיוחסת בטעות לאלביס קוסטלו, לפני שמדברים על המוזיקה של אינדינגב 2013 צריך לרקוד קצת על הארכיטקטורה שלו. הפסטיבל, שהתקיים בסוף השבוע בפעם השביעית, עבר השנה את המטמורפוזה השנייה בתולדותיו, שכללה שינוי מרחיק לכת במבנה המרחבי של הפסטיבל. המטמורפוזה הראשונה התרחשה בפסטיבל השני ב-2008, כשאינדינגב נהפך מפסטיבל קטן (כמה מאות אנשים) שמתקיים במתחם בינוני לפסטיבל די גדול (כמה אלפי אנשים) שמתקיים באותו מתחם בינוני. המתחם הזה הוכפל ואף שולש ואולי רובע השנה. המתחם המקורי נותר על כנו ונוסף לו מתחם גדול מאוד, שבו הוצבו רוב מוקדי הפסטיבל: הבמה המרכזית, דוכני האוכל, סככות רביצה, אוהל הדי־ג'יי ועוד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ