פסטיבל הפסנתר

כשהפרסונה של אפרת גוש משתלטת על ברכט

יונתן רזאל הוא פסנתרן וזמר מעולה, אבל ביצועיו היו שגרתיים מדי. ואילו אפרת גוש ראויה לשבחים על ההשקעה ועל האומץ, גם אם לא כל השירים שמרו על אותה רמה

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בן שלו
בן שלו

יונתן רזאל היה אמור לעלות על במת פסטיבל הפסנתר כמנצח. רזאל הוציא בשנה שעברה את האלבום היפה "בין הצלילים", שהיה עד מהרה לאלבום זהב. זאת היתה אחת ההצלחות המסחריות המוצדקות והמשמחות של התקופה האחרונה, אף על פי ששמעה לא תמיד הגיע לחובבי מוסיקה חילונים, שנוטים לראות קודם כל את הכיפה של מוסיקאים דתיים ורק אחר כך את הכשרון והייחוד שלהם. ההופעה בפסטיבל הפסנתר, החילוני והתל אביבי למהדרין, היתה אמורה לתקן את האנומליה הזאת, אבל התיקון היה חלקי בלבד. זאת היתה הופעה יפה למדי, אבל היא החמיצה את ההזדמנות הנדירה להציג את המוסיקה הנהדרת של רזאל בעיבודים שמבליטים ומרחיבים את יופיה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ