להיזכר בקסמו של אלכס צ'ילטון

דיסק ההופעה של אלכס צ'ילטון, שהוקלט בפברואר 1997 ויוצא רק בימים אלה, מספק נקודת מבט על אמן גדול בשלהי הקריירה שלו

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עמוס הראל
עמוס הראל

ערב אחד, בפברואר 1997, בא אלכס צ'ילטון להופעה במועדון "ניטינג פקטורי" בניו־יורק. צ'ילטון כבר נחשב באותה עת לאגדת רוק ששיאה מאחוריה. שנים של התמכרויות, בעיות בריאות וטעם אמנותי ייחודי, שלא ממש התיישר עם ציפיותיהן של תחנות הרדיו, השאירו אותו במעמד של גיבור שוליים; מי שנערץ על חסידים מועטים יחסית, אך כמעט אינו מוכר לקהל הרחב. באותו לילה תוכננו לצ'ילטון ולהקת הליווי שלו שני מופעים נפרדים, כשהפסקה ביניהם. אבל בין שני המופעים קרה דבר מפתיע: הפסקת חשמל גדולה הוציאה את מערכת ההגברה מכלל פעולה. רבים מקוני הכרטיסים עזבו, מאוכזבים. אבל לבקשת הקהל המסור שבכל זאת נשאר במקום, אילתר צ'ילטון מופע חלופי: רק הוא והגיטרה האקוסטית שלו, בלא מגבר או מיקרופון, ולצדו ממחצית הדרך ליווי מינימלי של מתופף. התוצאה, היוצאת כעת לאור באיחור של 16 שנה, היא הדיסק "Electricity by Candlelight". זה מפגש בלתי שגרתי: מעין בוטלג (הקלטה פיראטית), אך בכל זאת שונה מעשרות מקרים של תיעוד מקביל הניתנים להורדה ברחבי האינטרנט. האינטימיות היוצאת דופן של המפגש עם הקהל הקטן והגישה החיובית, המשועשעת, של צ'ילטון מספקים למאזין מבט (ובעצם, נקודת האזנה) של זבוב על הקיר - על אמן גדול בשלהי הקריירה שלו, עושה חיים במה שנשמע כמו חדר החזרות שלו, שכאילו במקרה נפתח להצצה לקהל מעט יותר גדול.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ