"מכאנו" איחדה מחדש את משפחת הפינגווין

זו לא היתה הופעה, זה היה כנס של כת. "מכאנו" ההולנדית מלאת תשוקה ממש כמו באייטיז הרחוקות

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

גם במסגרת מה שאפשר לכנות להקות קאלט מהאייטיז, "מכאנו" הם אזוטריים ואליטיסטיים יותר מהרגיל. בעוד שאמנים כמו פיטר מרפי, שביקר כאן לפני כמה חודשים, או גרי ניומן, שיבוא בפברואר, ממשיכים לטפח קהל אוהדים מדורות צעירים יותר, "מכאנו" הם אניגמה, והבאתם לארץ היתה הימור של משוגעים לדבר.

"מכאנו" ההולנדים הם לחלוטין חלק מרוח של תקופה, אבל הם לא בדיוק היו חלק אינטגרלי מהפלייליסט השבועי של הפינגווין. אני זוכר במעומעם את לוגו הלהקה מתנוסס על האלבום המסתורי "אוטופורטרט" בין מדפי בית התקליט. את המוזיקה זכרתי עוד פחות. עד כדי כך שבעצם לא הלכתי להופעה של "מכאנו" בליל שבת האחרון. שמתי פעמי לקצה השני של העיר לראות שתי להקות מטאל עכשוויות, "מונסורו" ו"רוטינג קרייסט", ברידינג 3. אבל אחרי ש"מונסורו" המצוינים כשלעצמם ירדו מהבמה, חשתי אי נוחות. כנצר למשפחת הפינגווין לדורותיה, נקראתי לדגל באופן טלפתי כמעט. מיהרתי לבארבי ונכנסתי בדיוק כש"מכאנו" עלו לבמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ