איך אריס סאן שינה את חייו של אורי בראונר כנרות

הוא מנהיג להקה שמופיעה על במות גדולות, אבל מוכן לסבול את אור הזרקורים רק כשהוא מנגן. אולי זו הסיבה שאורי בראונר כנרות, סולן "בום פם", מוציא רק עכשיו אלבום סולו ראשון. בראיון עמו הוא מספר למה הוא מעדיף את יפו על פני תל אביב

בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן שלו

"בוא ניפגש בחלילית", מציע אורי בראונר כנרות. הוא מתכוון לחנות כלי הנגינה חלילית, שממוקמת ליד כיכר השעון ביפו, ואף שהוא לא מעלה בדעתו את הממד הסמלי שגלום בהצעה שלו, אי אפשר להחמיץ את הממד הזה.

אם צריך לתרגם את המוזיקה של כנרות, בלהקת "בום פם" ועכשיו גם באלבום הסולו החדש שלו, למקום גיאוגרפי – אין בעולם מקום מתאים יותר מכיכר השעון ביפו. ליד החנות של האחים אזולאי, בעלי חברת התקליטים האגדית קוליפון, שהוציאה את הקלטות הראשונות של מוזיקה מזרחית ויוונית בישראל; ליד חורבותיו של מועדון אריאנה, נמל הבית של המוזיקה היוונית המקומית; ליד הים, שהעניק השראה לכל חלוצי מוזיקת הסרף, גיבוריהם של כנרות ואנשי "בום פם"; ועל קו התפר שבין תל אביב, זירת ההתרחשות המרכזית של המוזיקה העצמאית בישראל, לבין יפו, שמזכירה למוזיקאים התל אביבים שאל להם להתבצר בתוך בועת רוק אנגלו־אמריקאית ולנתק את עצמם מהצלילים של המרחב המזרחי, הערבי, היווני, הבלקני.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ