בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהחפלה בחצר של השכן לא נותנת לילדות שלי לישון

ערבי קריוקי בחצר הבית הם דבר נפלא, בעיקר מפני שהם יוצרים מרחב נוסף שבו המוזיקה הים־תיכונית יכולה להכות שורשים. כל זה נכון, כמובן, כשזה לא קורה צמוד לבית שבו אתה גר

69תגובות

המחשבה הראשונה היתה שהצלילים הרועמים באים מכיוון פארק הירקון. אולי יש איזו הופעת ענק שלא שמענו עליה, חמישה ימים אחרי מופע ההצדעה לאריק איינשטיין? מתברר שלא. היציאה לרחוב, כדי לברר את מקור הרעש, הבהירה שהמוזיקה באה מהבית שמעבר לרחוב. זה היה "שב אל אדמתי", שירו הישן של אביהו מדינה. "אני יודע שזו הדרך, אני ידעתי עוד הדרך ארוכה, אנא אלי, האר נא דרכי, עזרני נא כי שב אני, שב אל אדמתי". אבל מי שר? זה לא הביצוע הישן של "צלילי העוד", וגם לא הגרסה החדשה של "הפרויקט של רביבו", שהחזירה לתודעה לא רק את השיר...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו