הנוסטלגיה הלא מנומקת של יהודית רביץ

הרפרטואר היה מעולה והיו גם אוצרות סמויים, אז למה זאת לא היתה הופעה מצוינת? בעיקר בגלל הביצועים

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן שלו
בן שלו

פסטיבל הפסנתר ספג לא מעט ביקורת על האופי הנוסטלגי של מופעי הפתיחה החגיגיים שלו. הצדעה לאמן גדול, מחווה לאלבום מופת, התרפקות מוגזמת על אוצרות העבר. הופעת הפתיחה של הפסטיבל הנוכחי, שבה יהודית רביץ חזרה אל שני האלבומים הראשונים והנפלאים שלה, היתה אמורה מכל מיני סיבות לשמוט את הקרקע מתחת לביקורת הזאת ולהוציא לה את הרוח מהמפרשים. היא לא עשתה את זה. היו בה רגעים יפים, היה בה לקראת הסוף אפילו רגע מפעים אחד, אבל זאת לא היתה ההופעה הנהדרת שהיא הבטיחה להיות. נוסטלגיה מנומקת חלקית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ