בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנוסטלגיה הלא מנומקת של יהודית רביץ

הרפרטואר היה מעולה והיו גם אוצרות סמויים, אז למה זאת לא היתה הופעה מצוינת? בעיקר בגלל הביצועים

4תגובות

פסטיבל הפסנתר ספג לא מעט ביקורת על האופי הנוסטלגי של מופעי הפתיחה החגיגיים שלו. הצדעה לאמן גדול, מחווה לאלבום מופת, התרפקות מוגזמת על אוצרות העבר. הופעת הפתיחה של הפסטיבל הנוכחי, שבה יהודית רביץ חזרה אל שני האלבומים הראשונים והנפלאים שלה, היתה אמורה מכל מיני סיבות לשמוט את הקרקע מתחת לביקורת הזאת ולהוציא לה את הרוח מהמפרשים. היא לא עשתה את זה. היו בה רגעים יפים, היה בה לקראת הסוף אפילו רגע מפעים אחד, אבל זאת לא היתה ההופעה הנהדרת שהיא הבטיחה להיות. נוסטלגיה מנומקת חלקית. מיותר לציין...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו