שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

משה פרץ – "גיבור של אמא". אילו אביב גפן היה מחכה עוד כמה ימים ונטפל ל"גיבור של אמא" של משה פרץ ולא ל"אמא יקרה" של דודו אהרון, אפשר היה להצדיק אותו ואפילו למחוא לו כפיים. בפופ הים־תיכוני של הזמן האחרון יש אינפלציה מוגזמת של שירי הצדעה לאמא. מבחינה טקסטואלית, שמעת אחד שמעת את כולם, או לפחות את רובם. הדיוקן של האם מצטמצם תמיד לכדי גלויה בנאלית של אהבה ללא תנאי. היא לא בן אדם מורכב ושלם, היא רק אמא. אבל שיר הוא לא רק טקסט. דודו אהרון הרים את "אמא יקרה" באמצעות לחן מנצח. משה פרץ, לעומת זאת, לא רק הקטין לעשות באגף המלים, שאפילו בקונטקסט הילדותי של "בית ספר למוזיקה" היו נשמעות שטחיות, אלא גם עטף אותן בלחן שחוק ודביק במיוחד. כמו כן, המלודיה של הבית נשמעת כמו חיקוי של הסגנון של אייל גולן. בקיצור: מביך.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ