שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מה אפשר היה ללמוד מהנאום הנדיר של בוב דילן

הוא סגר חשבונות עם מבקרים וסיפק אבחנות על התפתחות הקריירה שלו — בנאום לרגל קבלת פרס איש השנה של ארגון הצדקה "מוזיקרס", התגלה בוב דילן במיטבו: מתחכם, עוקצני, מריר, אבל תמיד מרתק

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמוס הראל
עמוס הראל

בוב דילן קיבל ביום שישי האחרון את פרס איש השנה של ארגון צדקה בשם "מוזיקרס", המטפל במוזיקאים שנקלעו לצרות כלכליות ובעיות בריאות. טקס קבלת הפרס בלוס אנג'לס, רגע לפני הגראמיז, חשף את הזמר בן ה-73 כפי שלא נשמע כבר שנים. בנאום בן יותר מחצי שעה (הנוסח המלא, המומלץ מאוד לקריאה למתעניינים, מופיע באתר העיתון לוס אנג'לס טיימס), סיפק דילן אבחנות מרתקות ומשעשעות על האופן שבו התפתחה הקריירה שלו. בדרך, במה שנשמע כמו המשך ישיר ל"כרוניקות, חלק 1", החלק הראשון באוטוביוגרפיה שלו, הוא גם סגר חשבון כמעט עם כל מה שזז. דילן, שבחודש שעבר הוציא אלבום מפתיע ובו גרסאות כיסוי לסטנדרטים ישנים שביצע בעבר פרנק סינטרה, מתגלה כבעל זיכרון של פיל. כל מי שעלב בו איכשהו, משנות ה–60 ואילך, ספג פגיעה חוזרת, גם אם העולבים טמונים כבר שנים ארוכות באדמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ