מיקס פוליטי: הדי-ג'יי חן אלמליח הופכת את רחבת הריקודים לזירה של פופ ופוליטיקה

חן אלמליח גדלה ביקנעם עילית עם אריק איינשטיין ברקע וחלומות על אוניברסליות. עד שדווקא שהות בלוס אנג'לס גיבשה אצלה סופית את הזהות המזרחית, והיום, כדי־ג'יי במועדוני תל אביב, היא מצליחה לחבר בפשטות בין הקול המזרחי לזה הפלסטיני ולהפוך את רחבת הריקודים לאתר פוליטי מלא כיף

רוויטל מדר
איל שגיא ביזאוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוויטל מדר
איל שגיא ביזאוי

בקיץ שעבר ביקרה חן אלמליח, די־ג'יי ועורכת מוזיקלית, עם אמה בפריז. זה היה ביקור ראשון בעיר, ובכל זאת, כשהשיחה איתה מתגלגלת לשם, היא מספרת שנהנתה יותר מכל לטייל דווקא ברבעים שרוב התיירים לא מגיעים אליהם, למשל באותם אזורים של הרובע ה-18 שאחד מסימני ההיכר שלהם הוא מסעדות פשוטות ובתי קפה המאוכלסים בעיקר בגברים. ״שם אמי ואני יכולנו לתרגל את הערבית שלנו, להרגיש קרבה לתרבות המרוקאית״, היא מסבירה את מקור ההעדפה הזאת, אבל מוסיפה שבכל זאת לא נכנסה למקומות הללו. "הם סיקרנו אותי, ומאוד רציתי. ראיתי את החמארות האלו, שיושבים בהם רק גברים, ודגל אלג׳יריה תלוי בהם, ומתתי להיכנס. אבל הרגשתי שהמרחבים האלו הם לא בשבילי, ומתוך כבוד לא ישבתי בהם", היא אומרת. ״יכול להיות שזה קשור לכך שגדלתי ביקנעם עילית. כשהייתי קטנה היו שם בתי קפה כאלה, של גברים שמשחקים קלפים בחצר האחורית. זה לא שהכניסה לנשים היתה אסורה, אמא ונשים אחרות היו באות לעתים בערבים, אבל בגדול זה היה אזור של גברים. וככה גם חינכו אותי. אז אני מכבדת את המרחב הזה, כמו שאני מצפה שיכבדו אותי״.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ