מה עומד מאחורי תחייתו של תקליט הוויניל

תערוכה שנפתחה השבוע במוזיאון היהלומים ברמת גן מציתה את הנוסטלגיה לפטיפונים ואת הוויכוח הנצחי על הסאונד המושלם

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי חיטרון

כתבה המחזאית האמריקאית אניטה לוס, באמצע המאה הקודמת: "פרחים ונשיקות הם דבר מצוין, אבל טבעת יהלומים קיימת לנצח".

אומר הגמולוג סמיון פליישין, ממכון היהלומים: "מחט של פטיפון, העשויה יהלום, אינה נשחקת לעולם".

אומר זיו פרלמן, מומחה אודיו ישראלי ותיק ויבואן ציוד שמע, כי בתחום היקר (high end) הצליל שמפיקה מערכת אודיו משובחת – שיחידת המקור בה היא פטיפון ("גרמופון", ליתר דיוק), אשר בקצה זרועו מותקן "ראש" ובו מחט יהלום, כמקובל - עולה באיכותו על הצליל המופק ממערכת שהמקור בה הוא קומפקט־דיסק, במחיר דומה. פרלמן כתב מאמר על שימוש במחטי יהלום בפטיפונים לכבוד התערוכה "יהלומים על 45" שנפתחה שלשום במוזיאון היהלומים ברמת גן ותוצג עד סוף אוקטובר. בתערוכה, בניהולה של האוצרת נוגה ראב"ד, מוצבים בין השאר פטיפונים ישנים ולצדם פטיפון עכשווי אחד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ