החוויה החוץ-גופית של להקת "סוואנס"

לא פגשתי להקה אפלה ורעילה מהם בשנות ה–80. ה"סוואנס", שיופיעו בשבוע הבא בתל אביב, הם עדיין עוצמתיים ומסוכנים, אבל הרבה יותר רוחניים. שיחה עם הסולן מייקל ג'ירה

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מאחר שמדובר בביקור השני של ה"סוואנס" בישראל — הראשון קרה לפני ארבע שנים, השני יתרחש בשלישי הקרוב ברידינג 3 בתל-אביב — נחסוך מכם ככל הניתן הקדמות וסופרלטיבים מיותרים, כדי שאפשר יהיה לעבור לעיקר — הראיון עם הסולן ומייסד הלהקה, מייקל ג'ירה, איש שיחה מומלץ, לפחות כשאין לו ברירה.

בתמציתיות, "סוואנס" הגיחו ממה שנקרא סצינת הנו־ווייב (no-wave) הניו יורקית של תחילת האייטיז, אולי הסצינה הכי אקספרימנטלית שיצאה מהפאנק, אבל כבר מההתחלה היו להקה אינדיבידואלית לחלוטין ובלתי ניתנת להגדרה, למרות שבמהלך שנות ה–80 אפשר היה, בהכללה גסה, לשייך את מעריציה לטריטוריה העכורה שבין תעשייתי לגותי. מה שבטוח, "סוואנס", יותר מלהקות שהיה קל יותר לשייך ז'אנרית, מתחו את גבולות המוזיקה הקיצונית באשר היא, והמילה "אפל" תהיה אנדרסטייטמנט מעליב לתיאור מה שעשו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ