שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

60 שנה למהפכת המוזיקה שטילטלה את אמריקה הלבנה והשמרנית

ליטל ריצ'ארד תרם את הצרחה הפראית והמטורפת, בו דידלי את המקצב המשתולל, אלביס את תנועת הירכיים ואת הסינתזה המושלמת בין לבן לשחור, אבל צ'אק ברי, יותר מכל מוזיקאי אחר, אחראי לעיצוב הנוסח של שיר הרוקנרול

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

במאי 1955 נכנס צ'אק ברי, גיטריסט וזמר אלמוני מסנט לואיס, למשרדי חברת התקליטים "צ'ס" בשיקגו. מאחר ש"צ'ס" התמחתה בבלוז והוציאה בין השאר את אלבומיהם של מאדי ווטרס והאולין' וולף, ברי הציע לבעלים לנארד צ'ס להקליט שיר בלוז שלו שנקרא "Wee wee hours". לצד ב' של התקליטון ברי ייעד את הגרסה שלו לשיר הקאנטרי הנושן "Ida red". בשנים שלפני כן ברי גילה להפתעתו שהקהל השחור באזור סנט לואיס אוהב לשמוע את הגרסאות שלו לשירי קאנטרי, או שירי הילבילי כפי שהם נקראו באותה תקופה. אבל הוא לא דימיין ש"Ida may" – כך ברי קרא לבחורה בגרסה שלו – יכול להיות סינגל מצליח. זמר שחור שר מוזיקת הילבילי באמריקה של אמצע שנות ה–50? נשמע כמו מתכון לכישלון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ