אלבומי הג'ז הישראליים החדשים מוכיחים: כדאי להיפטר מהאלמנט המזרחי
חובבי הג'ז התברכו לאחרונה במבול של שמונה אלבומים ישראליים, רובם ברמה גבוהה מאוד. ניכר כי כל היוצרים בחרו להתרחק מהשילוב המכונה "פלאפל ג'ז", שרווח עד כה בארץ ומחבר בין ג'ז לבין מצלול מזרחי. וזה עשה להם רק טוב
מבול כזה של אלבומי ג'ז ישראליים לא זכור כבר הרבה זמן. הביקורת הזאת היתה אמורה להיכתב לפני חודש ולכלול שלושה אלבומים, אבל אז הגיע עוד אלבום, וכעבור שבוע עוד אחד, ואז עוד שניים, עד שבסופו של דבר הצטברו שמונה אלבומים ג'ז ישראליים חדשים. בהשוואה לקצב היציאה של אלבומי פופ מדובר בטפטוף אטי, אבל במושגים של ג'ז אנחנו בעיצומה של עונת השפע. אפשר למפות את שמונת האלבומים האלה על פי כל מיני חלוקות וחיתוכים. חלוקה גיאוגרפית למשל: שלושה מוזיקאים שפועלים בישראל (אלי דג'יברי, אדם בן עזרא, "ניוגי"), שלושה...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר