סבב אינדי: המוזיקה של ג'וליאנה בארוויק מדהימה ביופיה ובפשטותה

ג'וליאנה בארוויק יוצרת מינימליזם מלודרמטי, 
להקת "פרסון" מלהטטת באקלקטיות ואילו "קטטוניה" משאירה תקווה למאסטרפיס עתידי. שלושה אלבומי אינדי חדשים

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

ג'וליאנה בארוויק — רוח על פני תהום

ג'וליאנה בארוויק מבססת את רוב עשייתה על טכניקה פשוטה. היא מתחילה כל קטע עם משפט מוזיקלי או קולי, הופכת אותו ללופ ומוסיפה על זה מעט מאוד. זה הופך את אלבומיה לאוספים של מערבולות מהדהדות, חלומיות, מכשפות, מרחפות כרוח על פני תהום.

יש המכנים את עשייתה אמביינט־פולק, אבל אפשר גם לקרוא לזה דרים־פופ אבסטרקטי, מינימליזם מלודרמטי, או הלייבל 4AD הקלאסי של האייטיז נפגש עם הלייבל קוורטרסטיק הקלאסי של הניינטיז. את המשפט האחרון הקלדתי תוך כדי ש"ביצ'ד", הקטע השלישי באלבומה החדש, מתנגן ברקע.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ