אליוט: יש כאן מוזיקה מטורפת, אלחם על המקום הזה עד טיפת הזיעה האחרונה

זו היתה בחירה מבריקה, לתת למוזיקאים עכשוויים לבצע את שירי "פוליאנה פרנק", עם הוצאת אלבומיה מחדש. אליוט בן עזר, מנהיגת הלהקה, מדברת על הפריחה של מוזיקה מצוינת בישראל היום, ואיך זה קשור למציאות הרעה כאן

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

יש מלכוד כשחוזרים אל מוזיקה פוליטית, מחאתית או אופוזיציונית בתכניה (להבדיל מהסאונד עצמו), כפי שקורה ברגע זה עם ההוצאה המחודשת, בפורמט ויניל, של "חיה ומתה בארון" (1989) ו"אין לבחור" (1990) — קלטת הבכורה של "פוליאנה פרנק" והאלבום שיצא אחריו — אז וגם היום על לייבל של "האוזן השלישית". קורה הרבה שכשבוחנים מחדש אלבומים כאלה מתלווה לכך אמירה בסגנון "המסר יותר רלוונטי מתמיד!". זה מלכוד, כי אם מסרי האלבום עדיין רלוונטיים, סימן שבזמן אמיתי הם לא הובילו לשינוי המיוחל. 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ