הוויברציות הטובות של בריאן וילסון

היופי, התמימות, האנרגיה, המוזיקליות העילאית – בריאן וילסון הגשים את כל הציפיות בהופעה שלו, ואף יותר מכך

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים10
בן שלו
בן שלו

בשעה תשע בדיוק עלו 11 גברים לא צעירים, בדבוקה אחת, אל במת האמפיפארק ברעננה. לא הורגשה שום היררכיה ביניהם. האיש שנשא את עצמו במין דילוג גמלוני אל הפסנתר התנהג כמו כל יתר הנגנים בלהקה. שום דבר לא הצהיר עליו שהוא אחד המוזיקאים הגדולים בתולדות הפופ, אחד היחידים בעסק הזה שמצדיקים את השימוש במלה "גאון". שום זרקור לא כוון אל דמותו, שום כרוז אמריקאי מלוקק לא אמר "ועכשיו, רבותי וגבירותי, קבלו במחיאות כפיים סוערות את האיש שכתב את 'Good vibrations', 'God only knows' ו'I get around'!" שום דבר מעין זה לא קרה. בריאן וילסון עלה לבמה כמו עוד שחקן בקבוצה. זה היה מפתיע, שובה לב וקצת מבלבל. אם וילסון מתעלם בצורה כל כך מוחלטת מכללי הטקס וגינוניו, יש לשער שההופעה הזאת עומדת להיות אירוע יוצא דופן. אבל לאיזה כיוון? האם זאת תהיה נפילה מצערת או הצלחה מסחררת?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ