אחד השירים היפים שנשמעו פה לאחרונה

בזכות הצלילות והסבלנות יוצאות הדופן השיר החדש של חוה כהן וטליה פרי נבנה בהדרגתיות נהדרת, דני סנדרסון מרחיב את הלב, ואביאור מלסה מוכיח שיש גם שירי קיץ לא מביכים

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים16
בן שלו
בן שלו

"The Aprons" – "Fear of heights". צמדים נשיים הם הלחישה האחרונה בפופ הישראלי האינטימי. השנה הזאת התחילה עם "ריו" (אור אדרי וזואי פולנסקי), נמשכה עם האחיות שי־לי ועדן ג'משיד, ועכשיו עולות לבמה (או בעצם חוזרות אליה, לקראת אלבום שני) חוה כהן וטליה פרי מהצמד "The Aprons". השיר החדש שלהן, "Fear of heights", הוא אחד היפים שנשמעו כאן לאחרונה, בין השאר בזכות הצלילות והסבלנות יוצאות הדופן שלו. השיר נבנה בהדרגתיות נהדרת: מתחילים עם פסנתר בלבד, אחר כך נכנס הבס, ואז צץ פתאום נבל יפהפה, ואחרי שמתרגלים אליו מופיעים התופים, ולבסוף גיטרה חשמלית. יש הרבה יופי בספיחה ההדרגתית הזאת של כל כלי לתוך השיר: זה קצת כמו להקשיב לציור שמתהווה לאטו על קנווס ריק. בסוף, אחרי שכל הכלים מתמקמים בתוך השיר, אחרי שהציור נראה גמור, "האייפרונס" מוסיפות עוד אלמנט: שריקה. מה יותר נכון מזה בשיר שמדבר על פחד ועל התגברות עליו (מחייך).

תגיות:

תגובות