מהרו לשמוע את אמל מורקוס שרה מחמוד דרוויש, כל עוד זה חוקי

יש ב"אנת זירהא" סבלנות, עומק, יופי, פתיחות – ההיפך מערכיהם של הפוליטיקאים כלפי דרוויש. וגם: "וגאן פרנדלי" מביאה עמה משב רוח מרענן ושלום גד ממשיך לשכנע

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בן שלו
בן שלו

אמל מורקוס — "אנת זירהא". השיר הזה לא יצא כסינגל, אבל הוא יותר רלוונטי מכל השירים שיצאו לרדיו ולרשת בימים האחרונים. הוא גם יותר יפה מרובם המכריע, אם לא מכולם. בכל אלבום של אמל מורקוס יש לפחות שיר אחד של מחמוד דרוויש, ובאלבומה החדש־יחסית, "פתח אל וורד", היא מבצעת את "אנת זירהא" (חכה לה), אחד משיריו המפורסמים של דרוויש. הלחן נכתב על ידי מהרן מורעב, ומבחינה מוזיקלית זה ככל הנראה השיר המורכב והעשיר ביותר שיצאו כאן בזמן האחרון. משפטיו זורמים ומתעקלים ומסתעפים כמעט בלי לחזור על עצמם. הכל מאוד נזיל ומופשט, טעון אך לא ממוסגר, כמו הציפייה של האדם בשיר לאהובתו. בפיה של זמרת אחרת, פחות טובה, הזרימה המורכבת והפתוחה הזאת היתה עלולה להוביל לשום מקום, להתפוגג בענן של עודף מידע בלי להותיר משקע. אצל מורקוס היא מותירה. יש בשיר הזה סבלנות, הקשבה, עומק, יופי, פתיחות — ההיפך מערכיהם של הפוליטיקאים שמנסים למחוק ולהעלים את תרבותם של יותר ממיליון וחצי אזרחים ישראלים. עורכי תוכניות ברדיו מוזמנים להיזכר בשיר הזה ולהשמיע אותו, ומוטב שיעשו את זה מהר, לפני שהדבר ייאסר על פי חוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ