לאן נעלמה הנשמה של קרלוס סנטנה

הקסם של סנטנה הוא במפגש בין סוללת כלי ההקשה הלטיניים לבין היללה שהוא מפיק מהגיטרה שלו. בהופעה אתמול הם נפגשו מעט מדי פעמים

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים63
בן שלו
בן שלו

האמרגן שוקי וייס צדק כשאמר לקהל לפני ההופעה שרק לעתים רחוקות מזדמן לראות בארץ מוזיקאי שתרם תרומה של ממש לעולם הרוק. את התרומה הכפולה של קרלוס סנטנה לארגז הצלילים של הרוק אפשר לסכם בשתי מלים: הסוללה והיללה. הסוללה היא סוללת כלי ההקשה הלטיניים, שמגלגלת את הבסיס הקצבי הבלתי ניתן לעצירה של המוזיקה של "סנטנה" כשהיא במיטבה. אין אמן רוק שהשתמש בגרוב הזה בצורה יותר עקבית, מקיפה ומזוהה. היללה היא כמובן סאונד הגיטרה האופייני של סנטנה, שהוא אחד מצלילי הגיטרה האישיים והמזוהים ביותר ברוק (כצפוי, מסכי הווידיאו בהופעה של "סנטנה" אתמול בפארק הירקון הראו עוד ועוד קלוז־אפים של האצבעות המנגנות של סנטנה. נשמע כמו בימוי מייבש בשביל מי שאינו גיטריסט, אבל ייתכן שאפשר היה ללמוד משהו מצילומי התקריב האלה. אצל רוב הגיטריסטים הנגיעה של המפרט במיתרים נעשית משני הכיוונים, מלמעלה ומלמטה, בשיעור שווה פחות או יותר. סנטנה, לעומת זאת, מנגן בעיקר מלמטה. אולי זה אחד מסודות היללה).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ