איך הופכים להקת מחאה רוסית פרברית להרכב מזרח תיכוני שמח

כמי שעלו בילדותם מבריה"מ לשעבר וגדלו בפריפריה, שרו 
המוזיקאים ואדים קרטשוב ויאן לובין שירי מחאה אנטי 
ממסדיים וקראו ללהקתם "שיטי־סיטי". כיום הם חוגגים 
כל מה ששולי בישראל, משלבים עברית, ערבית ורוסית 
בשיריהם, ובעיקר – רוצים להרקיד. בדיוק משום כך הם 
מנסחים מניפסט שכדאי להקשיב לו

מאשה אברבוך
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאשה אברבוך

הקריאה "יאללה חמסה באוויר" בקעה מתוך ערבוביה של ראסטות, צמות צבעוניות ולוגו מרצד של אדידס, מעל במת מועדון הגגרין בתל אביב ביום חמישי, 28 ביולי. יאן לובין, ואדים קרטשוב ואתל פייגמן הפצירו בקהל להניף יד בצורת חמסה, מחווה נגד עין הרע כפי שציינו בתחילת השיר, ולקפוץ בקצב מהיר לצלילי הרייב הרוסי־מזרח תיכוני שהובילו. והקהל התמסר. ידיים הונפו מעל ראשים שלא מזמן עברה מכונת גילוח על חלקים נבחרים מהם, רגליים קפצו לצלילי תמהיל אלקטרוני מהיר של "חביבי יעני" ו"קלינקה", מלווה בדקלום שעבר בטבעיות מאנגלית, לעברית, לערבית ולרוסית. זו היתה הופעת ההשקה של ההרכב החדש "אורגונייט", שחימם את להקת הראפ־רייב הרוסית "ליטל־ביג" מסנט פטרסבורג.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ