2016-1934

פרידה מנחום היימן: איש של רוח, עמל ומנגינה

הזמר העברי נפרד מאחד מגדולי מלחיניו, שסלל בשיריו את שביל הזהב שבין הפשוט למורכב ובין העממי לאמנותי. אך נחום היימן ימשיך ללוות את התודעה והפסקול המקומיים עוד שנים רבות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים16

"עם שלא שר חדל להיות עם", אמר נחום (נחצ'ה) היימן ברהיטות ובתבונה אופייניות כאשר נודע על זכייתו בפרס ישראל לזמר עברי לפני שבע שנים. שיריו של היימן, שמת הערב (רביעי), יתנגנו שוב ושוב בימים הקרובים, שבהם תועלה על נס תרומתו הגדולה לנוף המוזיקלי בישראל. ההנצחה החשובה ביותר תהיה פשוט המשך החיים הטבעי של רבים משיריו של היימן בתודעה ובפסקול הישראליים — ואין ספק שכך יהיה. "כמו צמח בר", "שיר אהבה ישן", "חופים", "אילו כל האוהבים", "ריח תפוח אודם שני", "את אני והרוח", "החול יזכור", "ניצנים נראו בארץ", "שירים עד כאן", ועוד עשרות רבות של שירים (מתוך כ–1,000 השירים שהלחין היימן על פי הערכתו) צרובים עמוק בתודעתם של מיליוני ישראלים וימשיכו ללוות את הפסקול המקומי עוד הרבה זמן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ