"ככל שהדימוי מעמיק ואני מתבגר, אז פחות אכפת לי"
לשלומי שבן נמאס להילחם בדימויו כתל-אביבי מתנשא. לקראת סוף שבוע של הופעות, הוא מנמק את נכונותו להשתתף באירוע שהדיר נשים ומסביר את הקשר בין מיעוט יצירה לאלוהים
המלים של שלומי שבן קולחות ממנו באופן יוצא דופן. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לומר גם כשהשאלות מופנות אליו בהפתעה. כמעט אין אצלו מקום לספק או להרהור. גם כשהוא נדרש לסוגיות עומק או לשאלות מטרידות, הוא מתרגם מחשבות יפות למשפטים מורכבים ומפזר אותם בחלל. הוא רגוע ונינוח מאוד, למרות הכרזתו כי הוא בכלל לא נהנה להתראיין. הדיבור השוטף והפתיחות הגדולה מפתיעים במעט ולו בשל העובדה ששבן הוא "קמצן" אמיתי בכל הקשור לביטוי אישי. ב–16 שנות קריירה הוא הוציא בסך הכל ארבעה אלבומי אולפן, שלושה מתוכם כתב והלחין...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר