בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנטייה המעצבנת של פאר טסי לחזור על ההברה האחרונה של המלים

שירים שלא לוקחים את עצמם ברצינות זה דבר נהדר, אבל רצוי שיהיה בהם מינימום של חן, מחשבה, סגנון ומלודיה. למרבה הצער, זה לא קורה ב"הכל זה בגללה"

תגובות
פאר טסי
תומר אפלבאום

הסינגל החדש של פאר טסי מסתיים בצחקוק של הזמר, שכמו אומר "כן, זה היה שיר קליל שכזה, על גבול הדאחקה. אל תקחו אותו ברצינות". שירים שלא לוקחים את עצמם ברצינות זה דבר נהדר, אבל רצוי שיהיה בהם מינימום של חן, מחשבה, סגנון ומלודיה. למרבה הצער, זה לא קורה ב"הכל זה בגללה". הפתיחה דווקא מעוררת עניין: טסי שר בקול גבוה מהרגיל, עם פלצט לא אופייני. זה נשמע כאילו הוא מנסה להתקרב למחוזות האר־אנ'־בי העכשווי, שבו הזמרים שרים גבוה ורגיש. אבל מה לטסי ולאר־אנ'־בי? זה יושב עליו לא טוב, בלשון המעטה, והכיוון הזה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו