בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיכיתי 16 שנה להופעה של אפרת בן צור — ונפלתי שדוּד

בהופעה שהתקיימה לציון חמש שנים ליציאת אלבומה "רובין", אפרת בן צור דילגה בקלות על המשוכה של "שחקנית זמרת", הן במוזיקה והן בביצוע. האנסמבל שלה מצויין, הסאונד עוטף ומלא מרקם, והיא מקפידה לשבור את הרצינות עם הומור דק. ואיך זה קשור ל״סטריינג׳ר טינגס״?

8תגובות
אפרת בן צור בסוזן דלל, אמש
אילן אסייג

תמיד רציתי להיות בהופעה של אפרת בן צור ורק אמש זה סוף סוף קרה. כל הקריירה המוזיקלית שלה התרחשה בתקופה בה לא חייתי בישראל. כשיצא ״צוללת״ ב–2001, שמעו הגיע עד ללונדון, וגלי הפאתוס המטורף של הדיסק הטביעוני בעונג רב. אני זוכר גם שלא מעט אנשים סביבי עיקמו את האף. זו היתה תקופה בה לפחות בסביבתי התרחשה תחיה של פוסט־פאנק וסינת'פופ מינימליסטי, שמה שאפיין את שניהם זה מבע ממש הפוך לזה של בן צור: סאונד עצבני, זוויתי ורזה והגשה מנוכרת ורובוטית. הקול הגבוה, המתיילד של בן צור, והתחושה שבכל פראזה היא עוקרת את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו