אירוסמית בפארק הירקון: הופעה טובה של להקה גרועה
סטיבן טיילר נראה אולי כמו גרסת המתים המהלכים של עצמו, אבל אי אפשר לקחת ממנו את עשרות השנים שלו על הבמה
גילוי נאות: לא אוהב את אירוסמית. בכלל. אפילו לא שיר אחד. ברור, בניינטיז התאהבתי כמו כל בעל צלם אנוש הטרונורמטיבי בליב טיילור ובאלישה סילברסטון בקליפים האיקוניים של "קריינג" ו"קרייזי", אבל עשיתי ככל יכולתי להתעלם מהפה היחיד ברוקנרול שיותר גדול אפילו מזה של חמי רודנר — זה של סטיבן טיילר. כבוד למורשת של אירוסמית יש. בזה זה מסתכם. לא היה לי שום תכנון לסקר את ההופעה עד שידידתי, מלכת הרוק והמטאל אנג'ל אוגסטה, הודיעה: הולכים לאירוסמית. ולמה כל זה צריך לעניין אתכם, הקוראים? כי לבוא עם אפס ציפיות (כמו שהיה כשסיקרתי את בון ג'ובי) מעלה את הסיכוי להיות מופתע לטובה.