שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"אול דם וויצ'ס": גוזרת ומדביקה יותר מדי

כשכולם מדברים רק על הופעות הפארקים ההמוניות, מתחשק ביתר שאת לתפוס הופעה בחלל האינטימי יחסית של הבארבי. אבל רוב הקטעים של "All them witches" מנשוויל, טנסי נשמעו מוטלאים זה לזה בהופעה אמש

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו
בן שלו

זה הזמן לראות הופעה של להקת רוק מחו"ל בחלל האינטימי יחסית של מועדון הבארבי. זה תמיד הזמן לראות הופעה של להקה טובה מחו"ל בבארבי, אבל עכשיו יותר מתמיד, מהטעם הפשוט שאנחנו נמצאים בשיאה של עונת הופעות הפארק. בריטני, "גאנז אנד רוזס", "רדיוהד": כל תשומת הלב, כל הדיבור, ממוקדים עכשיו באירועי הענק האלה, בספקטקלים ההמוניים, החד־פעמיים, שוברי השגרה ומייצרי הבאזז. אפשר להבין מדוע זה כך, אבל להופעות פארק, אם הן לא מדהימות, יש גם צד בעייתי: ההמוניות, התעשייתיות, העדר האינטימיות. ולכן כשכולם מדברים רק על הופעות הפארק, מתחשק ביתר שאת לתפוס איזו להקה אמריקאית לא מאוד ידועה מנשוויל, טנסי, ולדעת שתוכל לעמוד עשרה מטר מהסולן, ושהבס ירעיד אותך בהזרמה ישירה מרצפת העץ של הבארבי, ושאם יהיה בקהל מישהו שבא כדי לעשות סלפי עם הבמה ולהעלות מיד לפייסבוק, הוא יהיה במיעוט סהרורי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ