פיקסיז בישראל - ערב סטרילי ודי מאכזב

הופעה שנייה של פיקסיז בישראל בתוך שלוש שנים היא פריבילגיה. האם הפכנו למפונקים או שההופעה אמש בקיסריה לא התרוממה בגלל הורדוס?

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים93
אבי פיטשון
אבי פיטשון

הרהורים קיומיים לפני ההופעה השנייה של פיקסיז בישראל תוך שלוש שנים: פעם כשאמנים בסדר גודל כזה היו מגיעים לארץ, נגיד פי. ג׳יי הארווי או ביסטי בויז (בניינטיז) או פאבליק אימג׳ לימיטד, או אתם יודעים מה, פרנק פאקינג סינטרה (ממליץ לאתר את הפיליטון הגאוני של אפרים קישון על ההופעה הזו), היה מדובר במעמד הר סיני. זה תמיד היה הייחוד של לראות הופעה בארץ. גם המפונקים שעזבו את ישראל או עשו עליות לרגל במובן הדתי ביותר של המלה מינוס המונותאיזם, ידעו להעיד שלראות הופעה בישראל זה משהו מיוחד. קודם כל ברמה החד-פעמיות משנת-החיים, ושנית ברמת הלוקיישנים הבראשיתיים. בפעם הקודמת והיחידה שהייתי באמפי בקיסריה, זה היה הופעה של ביורק ב-1996, שהתקיימה בדיוק ביום ההולדת שלי. כן. היה היסטרי לראות אותה עושה את ״ארמי אוף מי״ במקום שבנה הורדוס.  

האם זה משתנה? ברור שלא. פשוט במקרה הספציפי הזה אני שואל את עצמי אם אנחנו הופכים למפונקי פיקסיז. שיכולים להשוות בין סיבובי הופעות שונים. כשהיו כאן ב-2014 זה היה רגע אחרי שיצא ״אינדי סינדי״ המדהים. הם הופיעו בפאקינג בלומפילד, זו היתה הפעם הראשונה שראיתי אותם וזה היה מעמד הר סיני. מה יקרה הערב? מעמד הר סיני הוא חד פעמי בהגדרה. אבל היי, גם הערב אני יושב על סלע. מייד ניווכח.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ