שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

סגירת קול הקמפוס: מצמצמים את האופקים של המוזיקה הישראלית

במשך חלק ניכר מ–22 שנות פעילותה, היתה קול הקמפוס השם והמוסד המזוהים ביותר עם המוזיקה העצמאית בארץ. סגירתה אינה בהכרח מאיימת על סצינת האינדי המקומית, אלא מעידה על איבוד המרכזיות והיוקרה של המדיום הרדיופוני

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו
בן שלו

לפני תשע שנים, כשתחנת הרדיו קול הקמפוס חגגה 13 שנים לייסודה, תיאר אורי בנקהלטר, שניהל מוזיקלית את התחנה בכמה תקופות, את השינויים שחלו בגישתה הרדיופונית. "היינו די קיצוניים כשהתחלנו", אמר בנקהלטר. "אנשים שאלו אותנו 'למה שמישהו יקשיב למוזיקה שהוא לא מכיר?', ובשביל להראות להם שהם טועים שמנו רק שירים שלא מושמעים במקומות אחרים. זאת היתה גישה של אנטי, של גיל ההתבגרות. כיום אנחנו כבר לא מפחדים מחפיפה. אם משהו טוב — נשמיע אותו גם אם הוא מושמע בגלגלצ. אם בהתחלה הגדרנו את עצמנו באמצעות 'לא', עכשיו אנחנו מגדירים את עצמנו באמצעות 'כן': להיות פתוחים, ישירים, פשוטים, למצוא את המוזיקה הטובה בתוך ים המוזיקה הלא טובה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ