מופע

"סלואודייב" - עוד ועוד ועוד עד שהלב מתפקע

אם המופע של "פיצ'ז" לילה קודם בת"א היה אורגיה פגאנית, זה של "סלואודייב", גותים שעברו הארה, היה מעמד הר סיני. פה ושם פקחתי עיניים, אולי כדי להזכיר לעצמי את הנס

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבי פיטשון
אבי פיטשון

יצא מעניין לראות לילה אחר לילה את "פיצ׳ז" ואז את ״סלואודייב״. שתי ההופעות היו מושלמות באופנים שאפשר לתאר כהפוכים. "פיצ׳ז" היתה הופעה לגוף, ״סלואודייב״ היו הופעה לנפש. פיצ׳ז הפכה את הכאן ועכשיו המוחשי והמיידי לאוטופי. ״סלואודייב״ העלימו את הכאן ועכשיו. הגעתי להופעה של ״סלואודייב״ בדיוק באותו מצב: עייף, חסר־סבלנות ובמצב רוח עכור. כל אלה נמוגו יחד עם שאר המאפיינים המוכרים לעייפה תחת שם הגג ״מציאות״ בשנייה שחברי הלהקה הניחו ידיים על הגיטרות שלהם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ