ניסן שור
ניסן שור

מותו של יגאל בשן מעניק את ההזדמנות לחשוב על עצם ההיתכנות של להיות אמן או יוצר בישראל. או ליתר דיוק – אי-היתכנות או אפשרות מוגבלת. בשן, אני מניח, לא התאבד בגלל שירד מגדולתו כזמר ומלחין. זה קצת יותר מסובך מזה. הוא סבל מבעיות פיזיות ודיכאון. מה הוביל לכך? אני לא מוסמך לומר. אני רק יכול לנחש שמעמדו ההולך ומתעמעם של בשן בתרבות הישראלית והיחס האכזרי שהוא מנת חלקם של אמנים מבוגרים, בוודאי לא הועילו לבריאותו. אדם יכול לרצות למות רק בגלל ששוכחים אותו. הוא גם יכול להמשיך לחיות. אבל גם למות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ