"סצינת סקס? לא תודה": 25 שנה ל-Dummy של פורטיסהד

אלבום הבכורה הקודר של הלהקה הבריטית היה הצלחה מפתיעה. חברי ההרכב מספרים בראיון למה ניגנו בכלים שבורים ומה הם רוצים לעשות למי שמשמיע את האלבום בארוחה עם חברים

כריסטופר ויינגרטן, ניו יורק טיימס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כריסטופר ויינגרטן, ניו יורק טיימס

בקיץ 1994, כשהחבר'ה של הרוק האלטרנטיבי האמריקאי התיזו בוץ בפסטיבל וודסטוק 2 לצלילי "ניין אינץ' ניילס" ו"גרין דיי", Dummy, אלבום הבכורה של הלהקה הבריטית "פורטיסהד", הגיח לעולם כמו מתוך ערפל עגום. אמנם שורשי הלהקה מבריסטול היו בטכניקות ההפקה של היפ־הופ — סימפולים, סקרצ'ינג, חיטוט בחנויות תקליטים ישנים ובניית לופים — אבל "דאמי" היה תערובת חדשה של שימוש בווינטג'. המפיק ג'ף בארו סימפל פסקול של סרט ריגול שהלחין איש האשכולות לאלו שיפרין, הגיטריסט אדריאן אטלי העמיד כנגדו צלילי גיטרה חדים שהזכירו לחן של אניו מוריקונה, והזמרת בת גיבונס שרה בעדינות קטעי שירה מבלבלים כאילו היו שירים רומנטיים. את הצוות השלים הטכנאי דייב מקדונלד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ