שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ההרכב "A-WA", המושפע משירת הנשים התימנית, בדרך להיות להיט בינלאומי

האחיות תאיר, לירון ותגל חיים מספרות איך הצלילים מבית סבתא הפכו אותן להבטחה 
מוזיקלית גדולה

דפנה ארד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חברות "A-WA" (מימין): תגל, תאיר ולירון חיים. נדלקנו על הקטע של הפחצילום: טל גבעוני

שלוש נשים בביתן שבמדבר, שערן מטופח, שחור כפחם. הן כורתות עצים, שוטפות כלים, חותכות שורשים ורוחצות את רגליו של בעל הבית המאיים, הצולף באדמה בשוטו. הן מגלחות את זיפיו ובוהות במרחבים הצחיחים. והן שרות, שירה מתואמת ורפטטיבית שהייאוש שבשעבוד לעבודות הבית מהדהד בה. בפינת הסלון של בית אחר יושבת אשה מבוגרת ומעשנת נרגילה, צופה בשלישיית צעירים לבושי טרנינגים כחולים, נעלי אדידס וכובעי מצחייה, שרוקדים ברייק דאנס בצעד תימני. בעוד האשה המבוגרת ספונה בביתה, הצעירות עוטות על עצמן חיג'אבים ורודים נוצצים ויוצאות לדרך, אל עבר העיר הגדולה. הן מתרחקות מביתן, מהשליט חסר הסבלנות, ומוצאות חבל הצלה בדמות ג'יפ מדברי לבן פתוח ונטוש. הן עולות אליו ופולשות למרחבים השוממים בעזרת הכוח החדש שלהן, פורצות למקדש ורוד ומעוגל שמזכיר איבר מין נשי עם צריח פאלוס גברי, נועלות סניקרס ופוצחות בריקוד־עם סוער, אחר כך הן חוזרות לג'יפ ושועטות למרחקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ