המוזיקה היתה החיים: הראיון האחרון עם אהובה עוזרי

ארבעים שנה חלפו מאז ראיינה אריאנה מלמד את אהובה עוזרי הצעירה עם צאת אלבומה הראשון. לפני כמה שבועות נפגשה עמה שוב לראיון שהפך לאחרון. חייה ומותה של אחת היוצרות המרגשות ביותר, וגם המהפכניות ביותר, בתולדות המוזיקה הישראלית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אהובה עוזרי
אהובה עוזריצילום: אסף עברון
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

בראשית השנה הזאת, 2016, זכתה אהובה עוזרי בפרס מפעל חיים של אקו"ם; בסופה, היום (שלישי), הלכה לעולמה, בת 68. בין לבין היו רצף של הופעות מחשמלות, אולמות מלאים עם דקלון ודיון בכנסת שבו ביקשה להקים תחנת רדיו לשירים ישנים, כדי לתמוך ביוצרים שהתקשורת שכחה. "תכתבי שלא חשוב מאיזה סגנון מוזיקה", הורתה לי בפגישה עמה באוקטובר, בין אשפוז לאשפוז, "שוכחים פה את כולם"; אחר כך גילתה את הכוח של מירי רגב לחולל שינוי. וחוץ מזה סיימה לכתוב יחד עם שאול בסר פסקול מקפיץ, שמח וקומי לסרט "ישמח חתני", שהיה מועמד לפרס אופיר; וכל זה בעודה מחלימה בכאבים מניתוח, שועטת לתימניאדה באילת להופעה ועולה על הבמה בערב מחווה והוקרה לוויסלבה שימבורסקה ואלה פיצג'רלד בפסטיבל הפסנתר. והיה גם דיסק חדש בעבודה.

תגובות