ממשיכי הדרך של ולדימיר ויסוצקי עלו לארץ

באלבום החדש של המוזיקאי הצעיר שמואל זלצר זוכים שיריו של ולדימיר ויסוצקי לגרסה קלילה המתחברת למציאות המזרח־תיכונית. מה נותר מהתרבות של יוצרי שירי המחאה הרוסים, שפרחה גם בישראל בשנות התשעים, ואיזו דמות מקנים לה ישראלים צעירים שהיגרו לכאן בילדותם ונעים בין התרבות הרוסית לזו המקומית

מאשה אברבוך
שמואל זלצר
שמואל זלצר
מאשה אברבוך

"אתה נמצא בחקירת משטרה אחרי שעישנת קצת יותר מדי חשיש. קרה שם משהו לא ברור. היה איש שלישי, נכון, שברתם לו את המשקפיים, אתה אומר לשוטרים, אבל שטויות, סידרתם הכל ביניכם, אתה מנסה לשמור את הקלפים קרוב לחזה מבעד לעננה תודעתית טרופה. חברך יושב לצדך ובוהה בחלל, אתה מנסה להסביר ששניכם בסך הכל אזרחים נורמטיביים - מרדכי, החבר, שם תפילין בכל בוקר, אתה שירתת כלוחם בשער שכם ובחייאת על מה המהומה, הרי כולם מעשנים והרבה" – את כל אלו ועוד שר שמואל זלצר, ספק לשוטר בחקירה, ספק כשיר ערש לחבר הבוהה שעומד להירדם, באלבומו החדש "שירי ברזל", המוקדש לתרגומי ולדימיר ויסוצקי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ