הטריפ אדוויזור של המועדונים לא רוצה שתדעו מי הדי-ג'יי הטוב בעולם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
די־ג'יי דיקסון מתקלט בפסטיבל קואצ'לה השנה.
די־ג'יי דיקסון בפסטיבל קואצ'לה השנה. עם הובלת הדירוגים בא גם שכר העתק צילום: Matt Cowan / Getty Images for Co
עידית פרנקל
עידית פרנקל

דצמבר הוא רגע השיא והשפל של חובבי התרבות מסביב לעולם. הוא טומן בחובו שעות ארוכות של נבירה ברשימות שמתיימרות לסכם את מיטב הסרטים, סדרות הטלוויזיה, האלבומים, השירים, ההופעות, הספרים והאירועים שיצאו ו/או התקיימו בשנה האחרונה. את רובם, סביר להניח, לא ראיתם, חוויתם או ידעתם כלל על קיומם בעומס המערכות של העת הזאת. ואם זה נכון לכל התחומים האלה, כשזה מגיע לסיכום השנה בספירת המוזיקה האלקטרונית ותרבות המועדונים המכלכלת אותה, זה נכון במיוחד. מיקרו־האוס גרמני ומינימל־רומני, ניו יורק ושיקגו האוס, EBM בלגי, טכנו נורדי, דאבסטפ, פוסט דאבסטפ או ברוקן ביט – לשדה העשייה המוזיקלי הזה אין מתחרים במספר הז׳אנרים ותתי הז׳אנרים, ובטרחנות של אלו שמתיימרים להבחין בין כולם, למיין ולדרג אותם. וזה עוד לפני דירוגי האלבומים, לייבלים, הופעות, פסטיבלים, מיקסטייפים, פודקאסטים ומסיבות, כולם מרכיבים חיוניים בקיומה של התרבות רבתי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ