"בלעדינו – אף זמר מזרחי לא היה מגיע לכלום". ראיון עם דקלון ויהודה קיסר

ליהודה קיסר ודקלון אין בעיה עם תואר "האבות המייסדים" של המוזיקה המזרחית בישראל. בראיון לרגל מופע משותף הם נזכרים איך השליכו אבנים על רשת ג' ומסבירים למה גם היום, כששרית חדד ואייל גולן מובילים את אמני ישראל, אי אפשר לדבר על ניצחון

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהודה קיסר (מימן) ודקלון בכרם התיימנים, בחודש שעבר
יהודה קיסר (מימן) ודקלון בכרם התיימנים, בחודש שעברצילום: מגד גוזני
איתי שטרן
איתי שטרן

"בנס ניצלתי מחטיפת ילדי תימן", מספר יהודה קיסר, מוותיקי המוזיקאים הפועלים כיום בישראל ומי שהיה מראשוני המוזיקה המזרחית. "נולדתי ב–1954. בשכונה אמרו לכל התימניות לא ללכת לבתי חולים כי חוטפים שם ילדים. אמא שלי ילדה אותי בבית, ואחרי זה היה צריך לעשות לי חיסונים אז היא לקחה אותי לשם. אמרו לה שאני צריך להישאר במעקב בבית חולים אחרי החיסון, אז היא השאירה אותי שם. כשהיא הגיעה הביתה החברות אמרו לה שהיא משוגעת, אז היא חזרה מהר לבית יולדות, מצאה אותי בעריסה ולקחה אותי. מרוב בהלה, היא שמה את העריסה בלול תרנגולים, בתוך ארגז עם ריפוד. אנשים מהרשויות שהגיעו שאלו אותה איפה התינוק, והיא אמרה שהוא מת. יומיים אחר כך הם שבו, ובסוף התייאשו. בת'כלס, היא חטפה אותי מהחוטפים — מי יודע מה היה קורה לולא היתה מחזירה אותי אז הביתה".

תגובות