"לא ידענו אם נחיה עוד דקה. על הרגעים האלה אנחנו שרים"

חברי הרכב ההיפ־הופ "דרים בויז" נפגשו בחולות, שרים על החיים שהותירו בדארפור ולמרות שנים של רדיפה — מודים על אלה החדשים שקיבלו בישראל. "אם אחזור לסודאן אני עלול למות, כאן אני בטוח", אומר ג'וס, מנהיג הלהקה ■ סדרת כתבות חדשה על היוצרים שחיים כאן בסכנת גירוש

עפר פרלמן
עפר פרלמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חזרה של "דרים בויז" בדרום תל אביב
"דרים בויז"צילום: תומר אפלבאום

גם קומה אחת מתחת למפלס הרחוב, אי אפשר לחמוק מן ההמולה של דרום תל אביב. פה מכונית צופרת בשדרות הר ציון, שם שתי זקנות מתווכחות על שום דבר חשוב בגינת לוינסקי. ואז, רמקול יחיד מתחבר לחשמל, ופידבק צורם בא לעולם וגובר על כל רעשי הרקע. שניים בודקים שהמיקרופונים עובדים, וביט היפ־הופ מעט נדוש ומדבק לאללה ממלא את החלל הקטן. השירה רחוקה ממושלמת, אך איש לא מתרגש. הראש אמנם נע לפי הקצב, אבל נעצר מדי פעם כדי לפרש מה בדיוק שמע עכשיו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ