נורית גלרון: "אני מרגישה שנאה באוויר, משהו כאן הולך למקום לא טוב"

שירים אולי משפיעים על הרוח, אך אינם משפיעים על המציאות. סטטיק ובן אל מרעננים, אבל לא ייכנסו לקלאסיקה. נורית גלרון ממשיכה להופיע ושלמה עם דרכה, גם אם היא קצת מודאגת

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית גלרון בהסיבוב ההופעות הנוכחי
נורית גלרון בסיבוב ההופעות הנוכחיצילום: אייל אשכנזי
איתי שטרן
איתי שטרן

כשהיתה חיילת משוחררת, יצאה נורית גלרון למסע יחד עם הוריה משכונת נוה עמל בהרצליה לכיכר דיזנגוף בתל אביב. היא מכנה את הדרך הקצרה הזו "מסע" בגלל הפערים הגדולים שהפרידו בין שכונת הפועלים הדלה שבה התגוררו לבין העיר הגדולה. כשהגיעו למרפאה שבה נבדקה אמה, שסבלה ממחלת ניוון שרירים, הבינה גלרון הצעירה שגם במציאות המדכדכת הזו נקרתה לה הזדמנות. בקומת המרתף של הבניין שכנו המשרדים של האמרגן נעים רג'ואן. גלרון לא היססה. היא ניגשה לרג'ואן, סיפרה לו כי היא בוגרת להקה צבאית והוסיפה שתשמח אם ייתן לה הזדמנות. רג'ואן התרשם מהביטחון שהפגינה, וביקש ממנה לחזור אליו עם גיטרה. וכך קרה. גלרון עמדה מול רג'ואן, ניגנה ושרה את "חיוכים" של חוה אלברשטיין. זמן קצר לאחר מכן נהפכה גלרון לזמרת החימום של עליזה עזיקרי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ