20 שנה להפגנת "תנו צ'אנס לטראנס": זו המוזיקה הישראלית האמיתית

20 שנה בדיוק אחרי הפגנת הענק ההיסטורית שמחתה על היחס לטראנס, הוא נהפך מתרבות מחתרתית למדורת השבט הישראלית. מה יש בסגנון המוזיקלי הזה שמביא חיילים, חרדים וערבים לרקוד ביחד, האם ההפיכה למיינסטרים מאיימת על רוחו, ועד כמה הוא שומר גם כיום על מעמדו בצמרת?

עידית פרנקל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מסיבת טראנס בגואה
מסיבת טראנס בגואהצילום: Ami Vitale / Getty Images IL
עידית פרנקל

״כל מי שהסתובב בסצינה ידע שמדובר במלחמה על הקיום שלנו, וכולם התגייסו: מפיקים, די־ג׳ייז, יח״צנים, בעלי המועדונים ונציגים מהעיתונות המקומית. לי היה ברור שאני רוצה לדבר אל הקהל הזה, ולא רק לנגן. היו מספיק שניגנו, אני עליתי לנאום״. אלה גוטמן, בת 48 – די־ג׳יי, עורכת דין, בעלת חברה לייצוג יוצרות מוזיקה אלקטרונית, שדרנית רדיו, אושיית תרבות ולילה – נמצאת כבר 24 שנים מאחורי עמדת התקלוט; ועל אירועי הבוקר שאחרי העצרת ״תנו צ׳אנס לטראנס״ – שהתקיימה בכיכר רבין השבוע לפני 20 שנה בדיוק – היא עדיין כועסת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ