כשמדונה היתה שגרירת חיי הלילה המפוקפקים של ניו יורק

בראשית שנות ה-80 נסקה מדונה לפופולריות־על בזכות חיבורה למחוזות קלאבינג. מי שהחדירה את צליל ההדוניזם ואסתטיקת השעות הקטנות ללב המיינסטרים, ניצבה אז בשיאה, בצומת שבין פופ, דיסקו והאוס מוקדם, ולימדה את העולם שעל רחבת הריקודים — אנחנו הסופרסטארים. קדימה, ווג

מדונה בקליפ ל"Vouge". "אתה סופרסטאר, כן, זה מה שאתה, אתה יודע זאת"צילום: מתוך ערוץ היוטיוב

חגיגות ה-60 למדונה נמשכות: השירים | הסרטים | הקליפים | 
התלבושות | הגאווה | חידון מלכותי

"אתה יכול לרקוד, בשביל השראה. קדימה, אני מחכה". המשפט הקצר והברור כל כך הזה פותח את "Into the Groove", שיר שהוא גם קטע דאנס נצחי — עדיין לא נמצאה הרחבה שגילתה כלפיו אדישות — וגם זיקוק של היחסים בין מדונה לרחבת הריקודים; יחסים שבשנים הראשונות של הקריירה הגדירו את המוזיקה, הסטייל וההוויה שלה. "רק כשאני רוקדת אני מרגישה חופשייה באמת", היא מצהירה בהמשך אותו שיר ביוגרפי. היא הרי צמחה והתפתחה מוזיקלית ב"רוקסי", "ליימלייט" ו"דאנסטריה", מועדוני ניו יורק הפרועים של תחילת שנות השמונים והיורשים מטעם עצמם של "סטודיו 54" ו"פרדייז גראג'", שם התנגן לראשונה "Everybody", סינגל הבכורה שלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ