20 שנה אחרי שהרים את המדינה, ישראל ברייט כבר לא שמח

רחובות יפו, 1995. את המנגינה הוא הלחין במקור להצגה בקאמרי, אבל היא היתה מיוחדת מכדי שישראל ברייט ישאיר אותה בין כותלי התיאטרון. את האינסטינקט שלו להפוך אותה לשיר כבר השלימו הגורל ואכסניה שמתפארת בגרגירי סולת מאודים.

"ירדתי מהבית והלכתי ליפו כי יש שם ערבים, במטרה למצוא דרבוקאי ערבי", הוא מספר, "לא ידעתי לאן אני הולך. פתאום שמעתי דרבוקה ממקום שנקרא 'מלך הקוסקוס'. נכנסתי פנימה וראיתי את סמי בדרה מנגן. הזמנתי אותו אלי הביתה והשמעתי לו את המנגינה. תוך ארבע דקות הדרבוקה התלבשה עליה באופן פלאי. אמרתי לו 'בוא נכתוב מלים לדבר הזה', וכתבנו את 'היו לי פעם חברים'. זה שיר עם טמפרמנט היסטרי. ברגע שאתה שומע את המוזיקה אתה אומר 'דבר כזה עוד לא שמעתי'".