המתופף הכי מפורסם בישראל לא מתחרט על הסירוב ל"כוורת"

הוא לא מתעייף מהופעות עם שלמה ארצי, מתלבט מה לעשות עם שירים שכתב על חייו ועדיין מרגיש את השערות סומרות בנגינת רוקנרול. מאיר ישראל, מבכירי המתופפים במוזיקה העברית, מסכם 50 שנות קריירה לקראת מופע עם שותפיו לשעבר בלהקת "תמוז"

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאיר ישראל. 
"גם כשאני אנגן הכי חלש אתה תרקוד עם הגרוב"
מאיר ישראל. "גם כשאני אנגן הכי חלש אתה תרקוד עם הגרוב"צילום: יוני שרמן
בן שלו
בן שלו

אחרי שיחה של שעתיים ורבע, שבהן סיפר שלל סיפורים מצחיקים ונוגעים ללב על כמעט 55 שנות קריירה, הגיע הזמן לשאול את מאיר ישראל אם הוא חושב שיש דבר כזה, סגנון תיפוף ישראלי. אין מוזיקאי, אולי פרט לאהרל'ה קמינסקי, שמוסמך יותר לענות על השאלה הזאת. אילו חשיבות עצמית היתה זורמת בדמו של ישראל, ייתכן שהיה נשען לאחור ומסביר כיצד שילב את המקצבים היווניים ששמע בבית הוריו בילדותו עם מקצבי הרוקנרול ששילהבו את דמיונו כנער ובכך עזר ליצור סגנון תיפוף ישראלי ייחודי. אבל ישראל לא אוהב לנפח ולקשקש, ולכן הוא חשב כמה שניות ואז אמר: "תיפוף ישראלי? אומפה־אומפה זה תיפוף ישראלי. כל השאר זה חיקוי של מה שעשו בחו"ל. אומפה־אומפה. האמת שגם את המקצב הזה לקחנו מרוסיה, אבל אפשר איכשהו להגיד שזה תיפוף ישראלי. איך אני שונא את האומפה־אומפה הזה. לא רוצה לנגן את זה. עזבו אותי מזה. לא יכול, ממש לא. אף פעם לא יכולתי. הרבה דברים לא עשיתי בגלל הדבר הזה. היו להקות שהיה להם הרבה את הדבר הזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ