הוא היה אחד האמנים הייחודיים שצמחו כאן, אבל סירב להיות כוכב. חייו ומותו של יריב אלטר

משיכה למוות לצד תאוות חיים, כישרון אדיר וחוסר יכולת להתמודד איתו, העדר מחיצה בין החיים לאמנות - אלה היו רק חלק ממרכיבי אישיותו המסוכסכת של יריב אלטר. מי שהיה סולן להקת השוליים החשובה "די־אקס־אם" הפך ליוצר רב־תחומי חלוצי, אבל בקיץ 2007 הצד האפל של נפשו ניצח

יריב אלטר, דיוקן עצמי.
יריב אלטר, דיוקן עצמי. מנעוריו תיכנן את הלווייתוצילום: מגד גוזני
בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

"הוא נראה כמו רוקסטאר, אבל הוא לא רצה להיות רוקסטאר", אומר הסקסופוניסט אורי קפלן. "אלה היו שנות השמונים, ואנשים השילו מעצמם את הדבר הזה. פאק מיק ג'אגר! פאק איגי פופ! אצל יריב זה היה יותר 'בואו נעשה הכל – מוזיקה, אמנות, שירה, צילום, גרפיקה'. הוא היה מין אנדי וורהול כזה. עכשיו צריך להיות כוכב רוק? או־קיי, אז אני אהיה כוכב רוק לרגע. אבל באותה מידה מעניין אותי להיות עכשיו שבע שעות בחדר חושך, או לגזור ולהדביק קרטונים במשך חמישה ימים ברצף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ