שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אמאדו ומרים: איך נהפך צמד עיוורים לאחד ההרכבים האפריקאים המצליחים ביותר

אמאדו ומרים עבדו עם מאנו צ'או, חיממו את "יו-2" ויופיעו בשבוע הבא בפסטיבל הג'ז באילת. לקראת בואם הם אומרים מה דעתם על המושג "מוזיקת עולם"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הצמד אמאדו ומרים. "מוזיקה צריכה לדבר אל העם, בעיקר בתקופות כאלה"
הצמד אמאדו ומרים. "מוזיקה צריכה לדבר אל העם, בעיקר בתקופות כאלה"צילום: Hassan Hajjaj
בן שלו
בן שלו

אמאדו באגאיוקו עדיין לא ניגן אז בכלי שלו, גיטרה חשמלית. הוא היה נער שהתעוור בהדרגה בשל מחלה, והוא ניגן בחליל ובמפוחית. בזמן ההוא, סוף שנות ה–60, "להיות עיוור היה הדבר הגרוע ביותר שיכול היה לקרות לאדם במאלי. הגורל הוודאי של אדם עיוור היה להיות קבצן", סיפר אמאדו כעבור שנים רבות. כשבעיר שבה התגורר — מרחק של 800 ק"מ מבמקו, בירת מאלי — התקיים פסטיבל דיג, נאסר על אמאדו הנער להשתתף בשל עיוורונו. אבל שני מוזיקאים שהופיעו בפסטיבל ושמעו אותו מנגן הזמינו אותו להופיע עמם. הדייגים בקהל כל כך התלהבו מהמוזיקה, שהם הציעו לנגנים חלק מהשלל שנאסף בפסטיבל. "קיבלתי יותר דגים ממה שהחברים שלי השיגו בדיג, וקול בתוכי אמר: אמאדו, העיוורון שלך מנע ממך להיכנס למים, אבל המוזיקה שלך הביאה לך יותר דגים", כתב אמאדו ב־Away From The Light of Day, האוטוביוגרפיה שלו ושל מרים דומביה, אשתו ושותפתו לצמד אמאדו ומרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ