לאן נעלמה הגיטרה החשמלית המזרחית?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה בן מוש (מימין) ויהודה קיסר
משה בן מוש ויהודה קיסר. נבדלים בגישות, אבל אחראים יחד להשרשת הצליל בישראל - צולם במלון דריסקו בתל אביבצילום: אריק סולטן
בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

לפני כמה שנים הוזמן אריק כהן – עם צירה ב-א', כמו קלפטון – לנגן בהקלטה של זמר פופ ים־תיכוני. כהן, אחד הגיטריסטים הכי טובים בארץ, וירטואוז עם נשמה, בא עם הגיטרה הקבועה שלו – גיטרה וינטג', רבע נפח, שכיכבה באינספור הקלטות – וניגן את התפקיד שהתבקש לבצע. המפיק באולפן לא היה מרוצה. לא היו לו טענות לנגינה עצמה, אבל היתה לו בעיה עם הצליל. כהן הפיק את הסאונד המזוהה של הגיטרה החשמלית הים־תיכונית – דק, חד, עגול, מסתלסל וקופצני. המפיק לא רצה את הסאונד הזה. הוא נשמע לו עתיק, צליל מפעם. "הוא אמר: 'בוא נשים על זה איזה אפקט, נעשה את זה מודרני יותר. או שנחליף את הגיטרה בבגלמה'", אומר כהן. "אמרתי לו שלדעתי אפשר לנגן שירים מודרניים עם גיטרה מזרחית מקפיצה, אבל זאת היתה החלטה שלו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ