איגי דיין, מתופף "משינה", מספר איך עם קצת עזרה ממאיר שלו השיק קריירה ספרותית

רק כשנתן לאשתו לקרוא את הטיוטה של "חוה", רומן הביכורים שלו, הבין איגי דיין שיש בספר דמות שמזכירה אותו בנעוריו הפאנקיסטיים. המתופף המופנם של "משינה" מספר בראיון איך מאיר שלו נתן לו רוח גבית, מתאר כמה אומלל הוא חש כשעוברת לו בטעות מחשבה בראש בזמן הופעה ומסביר למה הוא עדיין לא סגור על איך לנגן את "רכבת לילה לקהיר"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איגי דיין
איגי דיין. לא הסכים לכתוב לפי נוסחהצילום: שלומי מוצפי
מורן שריר
מורן שריר
מורן שריר
מורן שריר

להקה מופיעה. הגיטריסט פורט ומחליף אקורדים, הסולן צריך לזכור את המילים ולפלרטט עם הקהל, הקלידן מקליד. המתופף מאחורה, שומר על קצב. האם יש לו פנאי לעשות דברים אחרים? האם בזמן הזה חודרות לו לראש מחשבות מהיום יום? ואולי דווקא מהנשגב? מה עושה המתופף בזמן שהוא מתופף? במקרה של "משינה", הוא כותב ספר.

מדפי הספרים מלאים בספרים שלא כתבו מתופפים. בגיל 53 איגי דיין שבר את תקרת הזכוכית הזאת עם רומן חדש בשם "חוה". את הספר כולו דיין הקליד באייפון שלו. כיאה לרומן מטאפורי, לקח לו תשעה חודשים לפני שהרגיש מוכן להוציא אותו לעולם. או לפחות לאשתו. ביום הולדת 50 שלו הוא נתן לאשתו, עטרה צחור-דיין, לקרוא את הטיוטה. “היא נתנה לי שתי הערות שהייתי מעדיף בזמן ההוא שלא היו נאמרות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ