אילן וירצברג: "פחדתי להופיע, כאילו הקהל הוא כיתת יורים"

אילן וירצברג, מהראשונים שביטאו גבריות פגיעה בפופ הישראלי, חלה בקורונה ימים אחדים לפני יום הולדתו ה–69. ההחלמה ריפאה גם את התקיעות היצירתית, והולידה אלבום הורדת מסכות, תרתי משמע. "הפחד נעלם", נזכר האיש שהוציא את הרוקרית מיונה וולך, ומודה גם לשמוליק קראוס ונתן זך

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילן וירצברג. "פתאום הייתי מחוסן. הפחד נעלם"
אילן וירצברג. "פתאום הייתי מחוסן. הפחד נעלם"צילום: תומר אפלבאום
בן שלו
בן שלו

אילן וירצברג משתמש במושג הקולע "תעודת זהות" כשהוא מדבר על הרעיונות המוזיקליים שמהם הוא מפתח את השירים שלו. "אני יושב, מנגן, משוטט לי על הגיטרה, ופתאום יוצא לי קטע שאני מרגיש 'וואו, יש לו תעודת זהות, יש לו אופי, הוא לא סתם שרבוט'", הוא אומר. בכל פעם שמתהווה רעיון מוזיקלי כזה וירצברג שומר אותו בתיקייה שנקראת "קטעים בתהליך", ואחרי שמצטברים מספיק קטעים ליצירת אלבום חדש, הוא מתחיל בשלבים הבאים — חידוד הרעיונות המוזיקליים, כתיבת טקסטים, הקלטה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ