קיצוני, מטורלל, מנותק מהמציאות: הטירוף מתחת לפאר של פיל ספקטור

מצד אחד עבודת ההפקה המזהירה ופורצת הדרך שלו, מצד שני פרצי האלימות שמיררו את חיי האנשים שסבבו אותו. פיל ספקטור, שהלך בשבת לעולמו, היה אחד מאדריכלי הסאונד הגדולים בתולדות הפופ — אבל ייזכר גם כרוצח

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
 פיל ספקטור, 1966
פיל ספקטור, 1966. נפוליאון של מצעדי הפזמוניםצילום: Michael Ochs Archives / Getty Im
בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

בסוף אוקטובר 1971 נעצרה לימוזינה שחורה ליד אולפן ההקלטות Record Plant בניו יורק. פיל ספקטור יצא ממנה ונכנס לאולפן כדי להפיק את שירו של ג'ון לנון Happy Xmas (War Is Over). באולפן היו באותו רגע ארבעה נגנים. לנון לא חשב שהוא זקוק ליותר מוזיקאים כדי להקליט את שיר חג המולד המחאתי שלו.

ספקטור חשב אחרת. לגמרי אחרת. "אני רוצה חמש גיטרות קצב!" הוא צעק. "ותביאו לי כלי הקשה! ופעמונים! וצ'לסטה! ועוד פעמונים!" לנון מיהר לספק לספקטור את מבוקשו. הוא היה המוזיקאי המפורסם ביותר בעולם, ואילו תור הזהב של ספקטור הסתיים חמש שנים קודם לכן — אבל לנון סגד לו. הוא החשיב את ספקטור לגדול המפיקים וציית לכל גחמותיו מרחיקות הלכת. אחרי שהנגנים הנוספים הובאו לאולפן והוקלטו, ספקטור התיישב להקשיב לתוצאה. "עוד אקו (אפקט שיוצר הדהוד) על הפסנתר!" הוא צעק לטכנאי. "עוד! עוד! עוד! זהו. יפהפה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ